בית השנטי הוקם בשנת 1984, בתקופה שבה לא היו מסגרות שבהן יכול היה למצוא מחסה לנוער במצוקה. הבית הוקם על ידי מריומה, שהבינה אז שהמקום היחיד שיוכל להוות בית המשמש את אותו נוער שמחפש את המקום שבו יוכל לאכול ולישון הוא הבית שלה, וכך הכל התחיל.
בשנת 1992 הפכה היוזמה של מריומה לעמותה הרשומה אצל רשם העמותות, וככזו היא מתפקדת עד היום.
בית השנטי מהווה מקום מקלט לכל מי שרואים בו ככזה, וכיום שוהים בו בני נוער בני 14-21, שהגיעו אליו בדרכים שונות. יש מי שהגיעו אליו בכוחות עצמם ויש מי שנשלחו אליו על ידי רשויות הרווחה לשהייה לתקופות זמן שונות.
אל הבית מגיעים מכל הארץ והוא קולט את כל האוכלוסיות, למעט נרקומנים, חולי נפש, עברייני מין ואלכוהוליסטים. השוהים בבית עברו כולם התעללויות כאלה ואחרות, בין אם התעללות מילוליות ובין אם פגיעה מינית או פיזית, ונזרקו מכל מסגרת פורמאלית אחרת, כולל עולים חדשים ואף חיילים בודדים.
מי מגיע לבית השאנטי?
אלפי בני נוער עברו בבית השנטי לאורך השנים. את אלה שעברו ואת אלה שעדיין מתגוררים שם ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות:
- הקבוצה הראשונה היא בני נוער שהגיעו לבית לתקופה קצרה יחסית של בין 24 שעות לשבוע. בני הנוער הללו הגיעו לשם לאחר מריבה או סכסוך עם המשפחה, ויחזרו אליה לאחר תהליך גישור עם גורמים מטפלים.
- הקבוצה השנייה היא בני נוער שמגיעים לבית לתקופה של מספר שבועות ועד מספר חודשים. לרוב הם מגיעים לבית לאחר הפנייה מגורמי הרווחה, והם נמצאים שם על מנת שלא להיות חשופים לפעילות רחוב עוינת, כמו סמים, זנות ואלכוהול.
- הקבוצה השלישית היא בני נוער שנמצאים בבית לתקופה של כמה שנים והם כבר מוצאים בבית השאנטי בית של ממש, על כל המשתמע מכך.
כל ילד בפני עצמו
כחלק מניסיון לטפל בנוער או ילדים במצוקה בדרום הארץ, פתחה עמותה זו לפני כשנה שנטי במדבר. זהו פרויקט שמבקש לשים דגש על הטבע והחיבור למדבר כחלק מתהליך הליווי והטיפול שעוברים בני הנוער שגרים במתחם.
המתחם עצמו גם יהווה בית הארחה לתלמידי בתי ספר תיכוניים מן הארץ ומחוצה לה, שיבואו לעבור סדנאות למניעת שימוש בסמים, אלכוהול ואלימות.
הדרכים שבהן מטפלים בבני הנוער שמגיעים לבית השנטי התגבשו לכדי תפיסה מאוד ברורה של מריומה עצמה, ששמה דגש על קבלת האדם באשר הוא אדם, ללא הבדלים של דת, גזע ומין.
מבחינה זו, אחד הדברים שמבדילים את בית השנטי ממסגרות מטפלות אחרות הוא שבבית השנטי אין תיק אישי לכל מי שמגיע לשם, משום שהתפיסה במקום אומרת כי מעקב על ידי תיק אישי מחבל בהתפתחות הנערים והנערות, וכל ניסיון להתקדם בחיים יתעכב, יידחה או יתבטל בגלל התיק הזה.
המקום עד היום נשען בעיקר על תרומות, כאשר ישנה אפשרות לביצוע תרומות באינטרנט וכל מי שמבקש לעזור לפעילות מוזמן תמיד לפתוח את ארנקו ולתרום למען המשך קיומו של המקום.