עמותה בהליך פשיטת רגל (פירוק)

מה ההבדל בין פשיטת רגל להליך פירוק?

עמותות בישראל ובעולם מוגדרות כגופים ללא מטרות רווח, אולם במציאות הכלכלים בה אנו חיים, בפועל, אינם מתנהלות ככאלו.

לכל עמותה תקציב כספי המגיע מתרומות או ממקורות הכנסה שונים ומתפקידה למטב את התקציב ולנצלו תוך שמירה על יציבותה הכלכלית למען המשך פעילותה. לא אחת, עמותה עלולה להיקלע לחובות שאינה יכולה לפרוע.

המונח "פשיטת רגל", שהוא המונח המוכר יותר, אינו מדויק במקרים אלו. הליך פשיטת רגל הנו הליך המיועד לאנשים פרטיים (אדם פרטי או שותפות בעסק שאינו חברה בע"מ) ואילו עמותות, איגודים וחברות בע"מ, יכנסו במקרים של חדלות פירעון להליכי פירוק.

כלומר, הליך פירוק של עמותה יתרחש במקרים בהם היא תגיע למצב של חדלות פירעון ולא תוכל לפרוע חובות שצברה. קיים דימיון רב בין הליך פשיטת רגל להליך פירוק, שניהם עשויים להיות מונעים הן על ידי בקשה של החייבים והן על ידי בקשה של הנושים.

ההבדל המהותי בין פשיטת רגל לבין פירוק, הוא שהליך פשיטת רגל מתנהל בהוצל"פ ואילו בהליכי פירוק דן בית המשפט המחוזי.

במקרים בהם בקשה להליך פירוק מוגשת על ידי העמותה, יהיה על הדובר שלה להוכיח כי מדובר בבקשה שהוגשה בתום לב וכי חובותיה של העמותה, גם הם, נצברו מתום לב ולא מניסיון לגזול כספים ולחמוק מהחזרם.

האם העמותה תקבל הפטר מחובותיה כמו בהליך פשיטת רגל?

הליך פירוק, למעשה, בדומה להליכי פשיטת רגל מסתיים בהפטר, הפוטר את העמותה מפירעון חובות שאינה יכולה לפרוע.

בסיום ההליך, תחדל העמותה מלהתקיים וכל פעילותה תיפסק, למעט הפעילות הנדרשת לשם פירעון החובות אותם התחייבה לפרוע.

מבחינת האחריות שחלה על חבריה, שלא כמו בהליך פשיטת רגל, הנושים אינם יכולים לעקל את חשבונות הבנק שלהם או את נכסיהם. עמותה הנה תאגיד וככזו, היא פוטרת את חבריה הן מהזכויות והן מהחובות שלה.

מבחינת חברי הוועד בעמותה, המצב מורכב יותר. על בית המשפט יהיה לבחון האם פעלו באופן סביר, במידת הזהירות הראויה, בתום לב ובנאמנות.

אם ימצא מקום להטיל דופי בהתנהלותם ובית המשפט יקבע כי התרשלו במילוי תפקידם או פעלו שלא בתום לב, אזי יהיה מקום לעקל את נכסיהם וחשבונותיהם האישיים.

למידע נוסף בנושא מומלץ להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בנושא: פשיטות רגל